אבי אהרן

הכלל הנהוג בישראל הוא, שאם מישהו עושה כסף בלי ליידע אף אחד ובלי לחלוק אותו עם כלל הציבור, הרי שהוא פושע. הפשע שלו, למרבה הנוחות (וגם מכיוון שתכלס, הוא לא נעשה נגד אף אחד) הוא נגד המדינה עצמה.

בשני מקרים בשבוע האחרון, עיתונאים השתלחו בקבוצות הרכישה. בשבוע שעבר טענה מירב ארלוזורוב מעל גבי העיתון דה-מרקר כי קבוצות הרכישה הן הרשע בהתגלמותו, זאת מכיוון שהן הצליחו להוריד דרסטית את מחירי הדירות בלי לשתף ברווחים את כל עם ישראל. במקרה השני, סבר פלוצקר, במהדורה המודפסת של ידיעות אחרונות מהיום בבוקר, טען שקבוצות הרכישה אשמות בבועת הנדל”ן בישראל.

מירב ארלוזורוב טוענת שקבוצות הרכישה חוטאות כשהן לא קונות דירה מקבלן אלא בונות בעצמן, משום שכך נמנעים מהמדינה המיסים שהיה הקבלן עשוי לשלם לו הוא היה בונה את הדירה (הכוונה ככל הנראה למס הכנסה של הקבלן). סבר פולצקר טוען שקבוצות הרכישה מחממות את השוק בעצם העובדה שהן משתתפות בו.

לשני העיתונאים (אם כי פלוצקר יותר)  טענות נגד הריבית הנמוכה שמנהיג בנק ישראל. גם לי יש טענות נגד הריבית הנמוכה. בטווח הקצר היא חסכה לי בשנה האחרונה אלפי שקלים. בטווח הארוך, לעומת זאת, כנראה שהיא תוקעת את המדינה עוד קצת. מצד שני, קשה להפריד משתנים ולומר שאם הריבית היתה גבוהה, הכל היה טוב. כבר היו לנו שנים של ריבית גבוהה (שנות התשעים, תקופת הנגיד פרנקל) שלא הפריעו לממשלת רבין לפזר את כספי משלם המיסים לכל רוח. אפשר לטעון שלולא הנגיד פרנקל, ישראל של רבין היתה עוברת להיפראינפלציה (כמו בימי ממשלתו הראשונה של רבין בשנות השבעים) אבל הסטוריה אינה מדע מדויק ולא קל להוכיח את הטיעון הזה.

נחזור לקבוצות הרכישה. יש כמה וכמה דרכים לבנות בית, נניח בית פרטי. אפשר ללכת למישהו שיש לו בית כזה – או לקבלן שבונה בית כזה – ולקנות ממנו. הדרך השניה זה לקנות מגרש ולבנות עליו. בניה עצמית לעולם הינה זולה יותר, בעיקר משיקולי מס. על כל פיפס שאתה עושה במדינה הזו אתה משלם עשרות אחוזי מס, כך גם הקבלן שקנה מגרש, בנה עליו בית ומכר אותו לך. ככה זה במדינה הזו.

כל זה טוב ויפה לגבי בית פרטי. עכשיו, מה לגבי דירה?

קצת קשה לקנות מגרש ולבנות עליו בית של, נניח, כמה עשרות דירות. לא לכולנו האמצעים להרים פרודוקציה כזאת. אשר על כן, כמעט כולנו קונים דירה מהקבלן, כשחלק ניכר מעלות הדירה הולך בכלל למס הכנסה, תרומתנו הצנועה למפעל הציוני. באו קבוצות הרכישה ואמרו שמה שאפשר לעשות במגרש של חצי דונם ביישוב קהילתי באיזה חור שאתם לא מאמינים שאנשים מסכימים לגור שם, אפשר לעשות גם במגרש של עשרה דונם באמצע תל אביב. האנשים האלה גאונים. או שהם פשוט חרוצים ואוהבים את הכסף שלהם לפחות כמו שהמדינה אוהבת אותו.

שיחקו אותה, וחסכו לעצמם כך וכך מיליוני שקלים. בהערת שוליים אומר שהרבה מאוד דברים יכולים להשתבש בקבוצת רכישה והרבה כסף עלול לרדת לטימיון ואותי עצמי רק לא מזמן הניא עורך דין מלהשתתף בפרויקט כזה. זו הסיבה לכך שכמעט כולנו בכל זאת קונים דירה מקבלן.

קבוצות הרכישה, כמו כל יוזמה פרטית, מביאות הרבה כסף למי שמוכן לעמול מעט ולקחת על עצמו סיכון. כמו כל יוזמה פרטית, הן גם מוציאות את ידי המדינה מכיס האדם הפרטי. בפעם הבאה שאתם פותחים עיתון במדינת ישראל, תבדקו טוב האם העיתונאי שאתם קוראים הוא לטובתכם.

גם ארלוזורוב וגם פלוצקר הם מהוותיקים, הידועים והמוערכים שבעיתונאים, וחבל.